כבר תקופה שיש לך כאבים בכף הרגל? האם העקב כואב לך בדריכה הראשונה בבוקר? האם ריצה גורמת לתחושה של גרד בכף הרגל?
אם כן, יתכן שיש לך פלנטר פצאיטיס plantar fasciitis, או בשפת העם "דורבן" והכתבה הבאה בדיוק בשבילך!
אז מה זה דורבן?
זהו ממצא של גדילת יתר של עצם העקב (הקלקנאוס) בחלק הפנימי שלה. מעין זיז שבולט מהעצם לאחר תהליך של קלסיפיקציה- שקיעת סידן. ניתן לזהות אותו בצילום רנטגן פשוט של כף הרגל. ממצא זה נפוץ אצל 11-21% מהאוכלוסיה הבוגרת. מעל גיל 60 השכיחות עולה ל 55-78%.
אבל… ממצא זה לא בהכרח גורם לכאבים, למעשה אצל כ 50% מהאוכלוסייה הממצא קיים אך ללא סימפטומים כלל. במצב זה, אין צורך בטיפול או בכל התערבות שהיא.
אם כך, למה בכל זאת יש לנו כאבים סביב הופעת זיז זה?
הפאסיה הפלנטרית
לאותה עצם בעקב מתחברת רקמה חיבורית אשר תפקידה לתמוך בקשת הטבעית של כף הרגל. העומס המופעל על הפאסיה קיים בעמידה על כף הרגל ועולה בהדרגה במהלך ההליכה עם הרמת העקב ועד ניתוק האצבעות. בנוסף לעצם זו מתחברים שרירים קטנים נוספים של כף הרגל ומהכיוון השני שרירים גדולים מהשוק האחורית.
פלנטר פצאיטיס
הינה הסברה הנפוצה ביותר לכאבים בעקב.
זהו מצב פתולוגי של דלקת בפאסיה אשר נוצרת בעקבות עומס מכאני ומתח מוגברים על הפאסיה. במצב כרוני הרקמה עוברת שינויים דגנרטיביים (ניווניים), העלולים לגרום לכאבים והריפוי יכול להימשך זמן רב. תאוריה נוספת לגורם לכאב הינה שהדלקת הנוצרת ברקמות כף הרגל משפיעה על העצבים העוברים בכף הרגל וגירוי זה כשלעצמו מהווה את הגורם לכאב.
הסימפטומים:
- כאב באזור העקב- עוצמת הכאב ואופיו שונים אצל כל אחד. חלק ירגישו כאב עמום וחלק כאב חד, אצל חלק זה יהיה מאוד ממוקד ויש שירגישו כאב מפושט בעקב ועוד.
- כאב בצעדים הראשונים בבוקר או לאחר ישיבה ממושכת- כאשר עוצמת הכאב יורדת לאחר מספר צעדים. בחלק מהמקרים יופיע כאב גם לאחר הליכה/ריצה ממושכת ויחמירו עם הפעילות.
- במהלך ההליכה לרוב הכאב יופיע בדחיפת הרגל מהקרקע- בהרמת העקב, כאשר נוצר יותר מתח על הפאסיה.
הגורמים לכאבים בעקב:
ניתן לחלק לגורמים פנימיים הקשורים לגוף האדם ולגורמים חיצוניים.
גורמים פנימיים:
- גיל– השכיחות עולה עם העלייה בגיל. יתכן ויש קשר לשינוי בדפוס ההליכה שמגיע עם הגיל- ירידה באורך הצעד, הליכה איטית יותר אשר גורמת לזמן שהייה ארוך יותר על הרגל. אך גם למבנה כף הרגל אשר עובר שינויים.
- משקל גוף– השכיחות עולה עם העלייה במשקל. במחקרים השונים נמצא כי אצל כ 50-82% מהסובלים מממצא של דורבן היה משקל עודף. בנוסף אצל בעלי משקל עודף קיים יותר עומס וגירוי של הרקמות אשר מוביל לתהליך דלקתי וכאבים.
- מנח כף הרגל: קשת שטוחה- pes planus, קשת גבוהה- pes cavus ופרונציה מוגברת- קריסה של הקרסול/כף הרגל פנימה. כל הנ"ל נצפו בשכיחות גבוהה מאוד אצל הסובלים מממצא של דורבן מלווה בכאבים או ללא סימפטומים.
- מחלות מפרקים– אצל מטופלים מעל גיל 60 הסובלים ממחלת פרקים כלשהי קיימת שכיחות של למעלה מ 70% לסבול מדורבן. בנוסף אצל הסובלים מדורבן קיימת שכיחות גבוהה (עד כ פי 10) לסבול ממחלת מפרקים לפחות באיבר אחד.
- להדגיש כי הממצאים מתייחסים להופעת הממצא של דורבן ולא בהכרח להתפתחות דלקת וסימפטומים.
- קיצור של גיד אכילס- מעלה את המתח והעומס על נקודת החיבור לעצם, ולעיתים יכול להפר את האיזון של עבודת הבלימה של העומסים המופעלים על כף הרגל.
- הגבלה או עודף של טווחים בקרסול– חסר "פלקס", עודף ב"פוינט" גם הם משפיעים על האיזון של ספיגת העומסים בכף הרגל.
- ירידה בעובי הכרית השומנית בכף רגל– מהווה ירידה ביכולת ספיגת הזעזוע אשר עובר מהקרקע לעצמות ולשרירים ולכן ישנה עליה בעומס המופעל ישירות על המערכת.
גורמים חיצוניים:
- הנעלה לא מתאימה/לא נוחה
- סוג פעילות- ישנם ענפי ספורט אשר קיימת שכיחות גבוהה יותר לעומס בעקב. למשל בריצה.
- "ניהול עומסים" לקוי- בהתייחס ל- עצימות הפעילות, משך הפעילות, זמן התאוששות ותדירות הפעילות.
- טראומה ישירה לאחת הרקמות או המבנים בכף הרגל.
דרכי טיפול:
פיזיותרפיה– הטיפול הינו שמרני ויכלול מספר אמצעים כדוגמת:
* עיסוי- לשרירי השוק וכף הרגל
* מתיחות- באופן אקטיבי ופאסיבי, כולל סד לילה.


* מתן תרגילים ומתיחות לטיפול עצמאי- כדוגמת עיסוי עם כדור טניס לכף הרגל.


* חבישות- לעקב, שוק וכד'.
* אלקטרותרפיה וקירור- אמצעים אשר יכולים להקל על הכאב אך לא לטפל בבעיה.
* מדרסים – במרבית המחקרים אשר הוכיחו את יעילות המדרסים כטיפול היו מעורבים משתנים נוספים ולכן לא ניתן לקבוע בוודאות את השפעתם ויעילותם. לציין כי במחקרים שבדקו את השפעת הסוגים השונים של המדרסים (מותאמים אישית/מוצרי מדף, רכים/קשים, חומרים יקרים יותר או פחות…) על הכאבים, לא נמצא הבדל משמעותי בין הללו.
* US (טיפולי) ולייזר- לא הוכחו כיעילים יותר לעומת קבוצות הביקורת במחקרים השונים.
* גלי הלם- המחקרים השונים מראים אחוזי הצלחה שונים והיו מספר דיווחים על החמרת הכאבים לאחר הטיפולים. בנוסף, בחלקם הטיפול בגלי הלם ניתן עם טיפול נוסף, פרוטוקול הטיפול היה שונה והגדרת ההצלחה דורגה באופן שונה- סולמות מדידה שונים, רובם סובייקטיביים. מאחר והטיפול כואב ולא ניתן לקבוע את יעילות הטיפול, מומלץ לשקול את אמצעי טיפול זה רק לאחר חוסר הצלחה של האמצעים הנוספים.
התערבות רפואית הכוללת:
* תרופות אנטי דלקתיות- לא הוכחו כמוצלחות יותר לעומת קבוצות הביקורת אשר קיבלו טיפול שמרני אחר, ולא נצפה יתרון לתרופה מסויימת. בנוסף, מאחר ולא מחייב שהכאבים אכן נובעים מהדלקת, יתכן והתרופה תשפיע על הדלקת אבל הכאב יישאר.
* הזרקת סטרואידים- גם טיפול זה לא הוכח כיעיל באופן מובהק. ישנם הבדלים בין החומרים השונים שהוזרקו, משך ההשפעה לטווח הקצר והארוך ובמספר מחקרים אף הועלתה הסברה כי מדובר בפלצבו בלבד. אלו שכן נהנו מהטבה היא נמשכה מספר חודשים בודדים. במרבית המחקרים עלתה שכיחות של כ 10% של סיבוכים בעקבות הזריקה.
* ניתוח- מרבית המטופלים אשר נחקרו פנו לאופציה של ניתוח לאחר כישלון של כשנה ומעלה בטיפולים השמרניים. פחות מ 50% מהמטופלים שעברו את הניתוח היו מרוצים באופן מוחלט מהניתוח. ישנן טכניקות שונות בארץ ובעולם ויתכנו סיבוכים שונים לאחר הניתוח, לכן יש לקחת זאת בחשבון כשבוחרים בניתוח ובמנתח זה או אחר. זמן ההחלמה והשיקום נמשכים מספר חודשים.
*** מאחר וקיימים מספר רב של אלמנטים הגורמים לכאב, לא ניתן להבטיח ששיטת טיפול זו או אחרת תעבוד על כל מטופל באופן דומה. לכן בטיפולי הפיזיותרפיה משתמשים באמצעים הנפוצים ביותר המוכחים כיעילים, ומתקדמים עם הטיפולים בהתאם לתגובת המטופל לטיפול.
מניעה:
מאחר ולא נמצאה הוכחה מובהקת ו/או קשר ישיר לגורם הקשור להיווצרות כאבים בעקב/פלנטר פצאיטיס, לא ניתן למנוע באופן מוחלט את המצב. אך בהתחשב בגורמים אשר כן ידועים כמעורבים, ניתן לנסות ולהפחית את הסיכוי להופעה והישנותה.
לדוגמה:
חיזוקים לשרירי השוק ומתיחות, גוון בהנעלה והליכה יחפים כשניתן, שמירה על משקל תקין וכד'.
מתי יש צורך בבירור נוסף?
במידה וישנו שינוי לרעה בדפוס התנהגות הכאב- עוצמת הכאב עולה במהלך התקופה, הכאב מעיר בלילות, משך הכאב עולה ללא הקלה, פיזור הכאב מתרחב וכד' – מומלץ לפנות לבירור אצל רופא או אורתופד.
לשאלות ותיאום פגישה התקשרו…




